בימינו, הדרך הכמעט יחידה, לנסוע לחו"ל, היא לטוס = קרי: לשלם מחירים מטורפים, פשוטו כמשמעו בשמיים, נטו על מנת להגיע, מנקודה א' לנקודה ב', במשך כמה שעות, בהן לא קורה בעצם כלום – ועל השיממון המוחלט הזה, שילמת הון תועפות, בלתי מוצדק לחלוטין ומשום בחינה!!
למעשה, את רוב ההוצאה על החופשה בחו"ל - במיוחד כאשר אמורים הדברים, בטיסה לאיזור גיאוגראפי רחוק יחסית - שילמת על הכמה-שעות הללו, של כלום, של מעבר די-חסר-התרחשויות, מנקודה א' לנקודה ב' - ועל הפראנויה הפסיכוטית, מפני "אוי, מתפוצץ מתאבדדדדדדדדדדדד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אחת-אחת-אחת..." (קשקוש והבל מופרך לחלוטין, כפי שמבין כל מי, שאינו בורגנית זקנה צופת ערוץ הולמרק בת 563,564...), על זה, עדיין לא דיברנו...
כלומר: בזבוז משווע, מתח עצום - ובתמורה למה? ללא-כלום. סתם, להגיע כמה שיותר מהר, מנקודה א' לנקודה ב' = בה, תשתדלו (לשווא?) ליהנות מן החופשה שלכם, במעט הכסף שעוד נשאר לכם בשבילה, אחרי תשלום הון העתק, על כרטיסי הטיסה...
כעת - קיימת, כמובן, עוד אפשרות = אפשרות, שהיא עצמה נופש מענג: לשוט. כי הרי, אין מענג מאוושת-הגלים, מרוח הים, מן השלמות האלהית, ממש, של המושלם בימים: הים התיכון, מחוף הבננה בתל-אביב עד לצוקי גיברלטר. כאן, לא מהירות ההגעה, לנקודת היעד חשובה - אלא גם ההפלגה כשלעצמה, היא כבר בפני עצמה, חופשה מושלמת ומהנה.
אממה? אפשרות זו, כמובן, פתוחה אך ורק, לפני העשירים ביותר, השמנים ביותר, המפוטמים ביותר, המפוצצים, ממש, מרוב כסף וזהב ופלטינה ויהלומים (יענו ה-1%) - כי כל ספינות הנופש הים תיכוניות בימינו אלה, הינן בתי-מלון 19 כוכבים שטים... כל-מיני "ספינות אהבה" למיניהן; אשכרה, רק השחקניות ההוליוודיות המטומטמות והתסריט הגרוע, חסרים להשלמת-התמונה, של הסדרה הסבנטאייטיזית האיומה ההיא.
מי רוצה בזה, בכלל??? אולי רק הבורגניות הישישות, בנות הארבעת-אלפים ומעלה, שהוזכרו לעיל.
כעת, להלן הרעיון שלי: מה תגידו, להקמת צי קטן, של אכסניות נוער שטות?
אשכרה, אכסניית-נוער, המפליגה על הגלים (עם דגל כחול לבן על התורן, כמובן)!! מחירים של אכסנייה - אבל, נעה לה, בין גלי הים, בינות לתל-אביב, לימסול, פיראוס, דוברובניק, ונציה, פלרמו, נאפולי, רומא, גנואה, מרסיי, ברצלונה, ולנסיה, גיברלטר, טנג'ר, אלג'יר, תוניס, מלטה, ג'רבה, טריפולי, בנגאזי, אלכסנדריה....ועוד ועוד ועוד.
וזה יהיה משתלם, מסיבה פשוטה מאד: אנשים יעוטו על זה. בהמוניהם. מסיבות של הנאה צרופה ומסיבות כלכליות צרופות, של עידן המשבר הכלכלי הנוכחי, זה יהיה, הבילוי בה"א-הידיעה, בעשורים השני, השלישי, הרביעי והחמישי, של המאה ה-21. מלה של דני.
אז - יאללה, מי מרים את הכפפה? הא? מי גבר??
(והיי, אל תשכחו: בתורת הוגה הרעיון, אני מקבל הפלגות חינם. סגרנו? סבבה)
סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, פעיל פוליטי, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.
